"יקר לי", "אין לי זמן", "אחשוב על זה" — התשובות שמחזירות את שיחת המכירה למסלול.
רוב השיחות לא נופלות בגלל המוצר — הן נופלות על ההתנגדות. ההבדל בין נציג מצטיין לנציג ממוצע הוא כמעט תמיד היכולת להישאר בשיחה אחרי ה"לא" הראשון. הנה חמש ההתנגדויות הנפוצות ביותר במוקדים בישראל, ומה עונים על כל אחת.
"יקר" הוא תמיד ביחס למשהו. כשלקוח אומר "יקר לי", הוא בעצם אומר: "עוד לא הראית לי ערך שמצדיק את המחיר." אל תתנצלו ואל תקפצו ישר להנחה.
זו לא התנגדות — זה ערפל שמסתיר התנגדות. התפקיד שלכם הוא לבודד אותה: "ברור, החלטה חשובה. רק כדי שאדע — על מה בדיוק היית רוצה לחשוב? על המחיר, על התזמון, או על משהו אחר?"
ברגע שלהתנגדות יש שם, אפשר לטפל בה. בלי שם — קובעים שיחת המשך לתאריך ושעה, לא "נדבר".
לרוב זה פשוט נכון. עונים בקצרה ונועלים חלון ספציפי: "מקבל לגמרי. מחר ב-10:00 או ב-16:30 — מה נוח יותר?" שתי אופציות סוגרות המשך טיפול אמיתי; "נדבר מתי שנוח" לא קורה אף פעם.
בשמונים אחוז מהמקרים זו דחייה מנומסת. אל תסיימו את השיחה על ההבטחה הזאת:
אל תתווכחו עם ההווה — פתחו סדק לעתיד: "מעולה, סימן שאתה מכיר את התחום. אם היית יכול לשפר דבר אחד אצל הספק הנוכחי — מה זה היה?" התשובה היא הפתח שלכם לשיחה אמיתית.
כל נציג יודע לדקלם את התשובות האלה בישיבת צוות. השאלה היא מה קורה בשידור חי, בשיחה השלושים של היום. שם נכנס אימון שיטתי: לזהות איזו התנגדות מפילה כל נציג, לתרגל אותה בסימולציה קצרה, ולמדוד שיפור שבוע אחרי שבוע.